מאמרים

פוסטים נבחרים

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

פוסטים חדשים

October 31, 2016

August 7, 2012

May 23, 2012

Please reload

ארכיון
ארכיון
Please reload

Please reload

עקבו אחרינו ב
  • Facebook Basic Square

אז מה באמת אחרים חושבים עלי?

June 4, 2012

מכירים את זה שאתם לובשים בגד שאתם אוהבים, מסתכלים במראה שואלים את בן/בת הזוג ואז…

אז מתחילות מחשבות ותהיות: “זה יפה עלי?”, “אמא שלי תאהב את זה?”, “זה מחמיא לי?”

 

קרה לכם שהייתם באירוע חברתי או סתם במקום הומה אדם כמו תור בבנק וכל פעם שראיתם מישהו מסתכל לעברכם מיד בדקתם מה לא בסדר, על מה הוא מסתכל או סתם תהיתם למה הוא נועץ בכם עיניים.

 

ומה אם זוהי סיטואציה קצת שונה: הילדה הקטנה לא רוצה להתקלח. אני מבקש ומסביר והיא מתעקשת. ואז מתחילות השאלות (בראש): “מה אמא שלי הייתה עושה?”, “איך החברים שלי מתמודדים?”, “איך זה שאצלם אין בעיות מקלחת?”, “אולי אוותר לה רק הפעם?”, “למה שוב פעם ויכוח?”, “זה נכון להכניס אותה בכוח?”, “אולי לאיים בעונש?” – ואחרי הכל, לא משנה מה עשיתי, אשאר עם שאלה “האם פעלתי נכון?”, “האם זה יעזור גם להבא?”, “האם הייתי מספיק קשוב לה?”, “האם פגעתי בנפשה?”

 

מאיפה אנחנו מביאים את הספקות והביקורת? ומילא להתעסק עם מה אחרים חושבים עלינו. אבל זה לא אבסורד שהשופט והמבקר הכי נוקשה שלי הוא אני בעצמי? מה, אין מספיק מבקרים סביבי שגם אני צריך לבקר ולשפוט את עצמי? הרי גם ככה, זה לא מוסיף לי לביטחון העצמי שלי. זה רק מחליש ומתסכל ומשאיר אותי עם יותר ספקות והתלבטויות מאשר עם תשובות ותגובות נכונות ומדויקות. וכל זה – אני עושה לעצמי.

 

כון, אנחנו חיים באשליה שאם נבדוק את עצמנו שוב ושוב, זה יגרום לנו להשתפר. “תמיד יש לאן להשתפר”. במציאות, לא רק שאנחנו לא משתפרים – אנחנו מאבדים יותר ויותר את האמונה בעצמנו. מה שמרחיק אותנו מלפעול פעולה ספונטנית ומדויקת בהתאם לעובדות המציאות

 

זה נכון. בילדותנו, בדקו אותנו, ביקרו אותנו, נתנו לנו ציונים על התנהגות, על מעשים ועל לימודים. העירו לנו הערות שהוציאו אותנו בסדר או לא בסדר. לפעמים אפילו אמרו לנו “ילד טוב” או “ילדה רעה”. כל זה נטע בנו הרגלים ותפיסות. לא יותר.

 

די! גמרנו. אנחנו לא ילדים, לא חסרי אונים, ואנחנו טובים ושלמים כפי שאנחנו. ואנחנו תמיד כפי שאנחנו. כל שאיפה וניסיון להיות מישהו אחר לא תשנה עובדה זו.

 

מה יקרה אם נניח לעצמנו, נסמוך ונפסיק לבקר, לשפוט ולבדוק? הבנו כבר שכמה שנבקר ונבדוק – לא באמת נמצא תשובה, לא בהכרח נשתפר. הבנו שזה בעיקר פוגע בביטחון ובאמונה בעצמנו. אז אולי ננסה לקבל את עצמנו כפי שאנחנו. לקבל את זה שמה שקורה, קורה. ולדעת שהתגובה או הפעולה שבחרנו היא הבחירה הכי מדויקת לאותו הרגע. ולא אומרת כלום על הרגע הבא, הפעם הבאה או אפילו על התוצאה שרצינו להשיג. גם תוצאות הם משהו זמני וחולף.

 

אני לא אומר שכל פעולה שלנו היא הכי מדויקת. אני אומר שאם נפסיק לבדוק ולבקר ואם רק נסמוך על עצמנו. אם נגיב ונפעל מתוך האמת הפנימית שלנו ולא מתוך הספקות נגלה פתאום שכל פעולה שלנו היא הכי מדויקת.

 

הבודהה, אגב, אמר על הנושא שאדם שמתעסק ב’מה חושבים עליו’ הוא אדם שאינו נמצא ביושרה עם עצמו.

ואכן, אם אתם ביושרה פנימית, לא באמת צריך לעניין אתכם מה אחרים או מה אתם חושבים עליכם. פשוט תהיו בהקשבה לבטן, לאינטואיציה.

 

אל תאמינו לי. תנסו בעצמכם.

Please reload

  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square