… תוך כדי המפגש, בשיחה על השתקפות … המורה: “אז מה שאתה אומר, זה, שלא מספיק שאין תקציבים, יש עומס של שעות, כיתה מלאה ב-40 תלמידים שלרובם בעיות קשב וריכוז, אני עובדת הרבה יותר שעות מפעם, המשכורת נמוכה, ואני זו שאשמה במה שקורה בכיתה? איך בדיוק זו השתקפות של מי שאני?” אני (מחכה כמה רגעים): “בואי נעשה סדר. אני לא מדבר על אשמה אלא על לקיחת אחריות ובחירה…” המורה (מתפרצת לדבריי): “איפה בדיוק יש לי בחירה? אני עובדת פה 23 שנה, זה רק נהיה יותר גרוע וגם אם הייתי רוצה, אני לא יכולה לעזוב”