מכירים את זה? מישהו קרוב מגיב בדרך שלא נראית לכם, הילד שלכם מתנהג בצורה שלא מקובלת עליכם.. ואז, בשביל למתן את הכעס והתגובה שלכם אליו, מגיע המשפט: “הוא באמת לא אשם. ככה זה האופי שלו.” אני רוצה לבחון את האמירה הזו. מה זה אומר “הוא לא אשם, זה האופי שלו” ? אני שומע כאן כמה דברים: יש הפרדה בין “הוא” לבין “האופי שלו”. הוא לא אשם. האופי שלו אשם. יש הנחה שרק “הוא” בלי “האופי שלו”, הוא בן אדם נפלא כמו כולם. זה רק “האופי שלו” שעושה אותו למישהו אחר. יש כאן השלכה של התנהגות, או מעשה, על
מכירים את זה שאתם לובשים בגד שאתם אוהבים, מסתכלים במראה שואלים את בן/בת הזוג ואז… אז מתחילות מחשבות ותהיות: “זה יפה עלי?”, “אמא שלי תאהב את זה?”, “זה מחמיא לי?” קרה לכם שהייתם באירוע חברתי או סתם במקום הומה אדם כמו תור בבנק וכל פעם שראיתם מישהו מסתכל לעברכם מיד בדקתם מה לא בסדר, על מה הוא מסתכל או סתם תהיתם למה הוא נועץ בכם עיניים. ומה אם זוהי סיטואציה קצת שונה: הילדה הקטנה לא רוצה להתקלח. אני מבקש ומסביר והיא מתעקשת. ואז מתחילות השאלות (בראש): “מה אמא שלי הייתה עושה?”, “איך